רבות אני עוסקת בשינוי, באימון ובכלל בחיי. נראה לי שכולנו עוסקים בו מידי יום. החיים כה דינאמיים, משתנים כל כך מהר, הקצב מהיר ....לא מעט אנרגיה אנחנו משקיעים בהתמודדות עם שינויים, ללמוד איתם, לזרום איתם.
באימון אני עובדת יחד עם המתאמנים שלי וכמובן עם עצמי על זימון שינויים לחיינו. ללמוד לשנות את מה שאנחנו לא מרוצים ממנו, לא להסכים את האמרה "זה מה יש" או "מה שהיה הוא שיהיה" . יש לנו את הכוח לשנות את חיינו ולזמן לתוכם הזדמנויות חדשות, אנשים חדשים, מחשבות ותחושות- בהחלט יש חדש תחת השמש.
השבוע אני דווקא רוצה לעסוק בפן אחר של שינוי , והוא דווקא ללמוד, להשלים ולהכיל את מה שאין ביכולתנו לשנותו. אופטימיות וכוח רצון זה טוב, נכון ומועיל, אבל עובדות החיים הן שלעיתים לא ניתן לשנות, בעיקר אני מתייחסת אל אותם דברים שאינם נמצאים בשליטתנו,דברים שקורים, אנשים אחרים ועוד.
מצאתי את עצמי מתייסרת לא מעט בגלל דברים שאין באפשרותי לשנות ולא פעם, לא פעם אני עדה למלחמות של אנשים סביבי במה שללאינם יכולים לשנות. בהחלט לא קל לקבל ולהכיל, נראה כי אנחנו מוכנים להלחם כמעט כתגובה אוטומטית, לצערי לעיתים מדובר באנרגיה לריק.
להתווכח עם המציאות זו מלחמה אבודה מראש כי המציאות, היא, מה לעשות – לה יש קצב משלה והיא לא שואלת אף אחד. זה נכון שלא כולנו מפרשים את המציאות באותו האופן אך ישנן עובדות שהן שחור ולבן ודווקא כאשר נמעיט בפרושים ונרבה בהכלת המצב כפי שהוא נוכל להתקדם בחיינו.
בכל פעם שנתעקש ונתווכח עם מה שקורה בפועל, מה שאין ביכולתנו לשנות, גורם שאינו נתון להשפעתנו או לשליטתנו, נזמן אל חיינו סבל, תסכול ועצב, ויותר מכן נעמוד במקום ולא ניישם שום עקרון של שינוי בשום מימד.
תארו לכם מצב בחייכם בו אתם מוצאים עצמכם עומדים שואלים שוב ושוב, למה, אבל למה?! נותנים פשרנות מורכבת מכמה זוויות, לא מוותרים, תוקפים מימין, מאגפים משמאל ומגיעים תמיד לאותה מסקנה, לפעמים – "ככה זה" . יותר נכון לנו לומר – "זה המצב- מה אני עומד לעשות בנדון?" מאשר להמשיך ול"חפור" בנושא, לחטט עד דק, לנתח כל מילה והבהרה במקום לראות קדימה, הלאה, נקסט!
מאוד קל להיעצר ולהתחרט עד עמקי נשמתנו על כל אותם דברים שלא עשינו או אמרנו, באותה מידה אנחנו יכולים להתייסר דווקא על אותם דברים שכן עשינו או אמרנו. מאוד מפתה לא להתמודד עם החלטה שהתקבלה עבורנו כגון פיטורים, פרידה, כעס ודומיו.אין בכוונתי לומר שעלינו לדלג מדבר לדבר מבלי לתת לו את תשומת הלב המגיעה לו, אבל בהחלט יש להגביל זאת בזמן ומאמץ, ואז לעבור הלאה, להתחיל בתוכנית שיקום, לזוז. במקום לחשוב מה היינו יכולים לעשות אחרת וליישם זאת רק במחשבות ובחלומות שלנו, אני מציעה לפעול אחרת בחיינו, להתנסות בכלים אחרים, להעיז.
אם ניסינו לשנות ולא הצלחנו, אם לא ויתרנו והשתמשנו בכל המשאבים העומדים לרשותנו, זה בסדר, מותר לנו לפעמים גם לא להצליח, אך יותר מכך – עלינו להבין שלא הכל תלוי בנו, וישנם מצבים שבהם לא נוכל לנצח כנראה במערכה הנוכחית. לכן חשוב שנבחן מה נכון לנו, נלמד גם להרחיק את עצמנו מעימותים חוזרים ולא מועלים מול אותו גורם או אובייקט. לפעמים נאמר לעצמנו ברוך ועדינות שהכל בסדר, שמותר לבחור ומותר לוותר.
חשוב שנלמד להבחין בין אותם הדברים המצריכים מאיתנו אומץ וכוח לשנות, לבין אותם דברים עבורם אנו צריכים כוח, תבונה וסובלנות להבין שאין ביכולתנו לשנותם, כמו העבר למשל, המילים שנאמרו בו, המעשים שנעשו בו. לא נוכל לבחור עבור אדם אחר, לא נוכל לעשות עבורו כל דבר, נוכל להראות לו את השביל אך לא נוכל ללכת במקומו את הדרך.
ישנן דרכים שבהם פעלנו ואולי הן היו שגויות אבל אני לא מאמינה בחוכמה שבדיעבד, לא חוכמה לדעת הכל אחרי שכבר התנסנו והחכמנו. חכמים יותר נהיה אם נדע בפעם הבאה לפעול בדרך שהיא טובה יותר ונכונה יותר עבורנו, כזו שתשיג לנו תוצאות טובות יותר. חכמים יותר נהיה אם נדע לזהות בעודנו פועלים מלכודת מתקרבת ולהימנע ממנה. חוכמה בעיני היא לבחור את המלחמות שלנו- שיגידו מה שיגידו.
אז על הרצף שנע בין הבאת שינוי לחיינו לבין התמודדות עם מה שאין ביכולתנו לשנות ישנם לא מעט נקודות וצריך לבחון היטב בכדי לא לבלבל ביניהן, כך או כך ניצור שינוי באיכות חיינו אם נדע לנוע על הרצף הזה בחוכמה, בהנאה, בתבונה ובסבלנות.
"ששינוי אמיתי הוא כמו דלת שנפתחת רק מבפנים".
חשוב, עשה - היה! אימון אישי לשיפור איכות החיים.
